רש"י על נדרים מ״ט ב:י״ב

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור נדרים מ״ט ב:י״ב
12 דְּבֵיתְהוּ דְּרַבִּי יְהוּדָה נְפַקַת, נְקַטַת עַמְרָא, עֲבַדָה גְּלִימָא דְּהוּטְבֵי. כַּד נְפַקַת לְשׁוּקָא מִיכַּסְּיָא בֵּיהּ, וְכַד נָפֵיק רַבִּי יְהוּדָה לְצַלּוֹיֵי הֲוָה מִכַּסֵּי וּמְצַלֵּי. וְכַד מִיכַּסֵּי בֵּיהּ הֲוָה מְבָרַךְ ״בָּרוּךְ שֶׁעָטַנִי מְעִיל״.
פירוש רש"י על נדרים מ״ט ב:י״ב
12 נפקת נקטת עמרא - יצאת לשוק וקנתה לצמר ועבדה גלימא:
13 דהוטבי - ועשתה ממנו סרבל טוב:
14 וכד נפקת - איהי לשוקא הות ניכסי ביה:
15 ורבי יהודה כד הוה מצלי הוה נמי מכסי ביה:
16 שעטני מעיל - שתיה להן חביב כל כך שלא היה להן אחר: